עמ"נ 30042-02-17

תקציר

ועדת הערר לא נימקה כראוי את החלטתה בנוגע לארנונה של חברה המייצרת ומקימה תשתיות פרסום לדוכנים בתערוכות מקצועיות, מה שהוביל לערר של החברה. בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה נעדרה הנמקה וממצאים עובדתיים, במקום לצטט את טענות הצדדים. בית המשפט בחר להכריע בערעור על סמך הראיות והטיעונים שהוצגו בפני הוועדה, ובהם הודאות המשיב. על פי טענות המשיב עצמו, פעילות החברה הינה יצרנית במהותה, כרוכה בהקמה וייצור של דוכני תצוגה ממוחשבים, ויש לסווגה כתעשייה או מלאכה ולא כבית תוכנה כפי שסברה המשיבה. בנוסף, בית המשפט קבע כי יש לסווג גם את חברת הבת של החברה, אינאו, המפתחת תוכנה המשולבת בדוכנים, כבית תוכנה. סיווג זה נתמך בעדות החברה ובאישור רשות המסים המכיר באינאו כמפעל תעשייתי. אשר על כן, הערעור מתקבל, והנכס יחויב במס כמלאכה ותעשייה, כאשר המשיב יישא בהוצאות המערערת.