ת"א 7931-07-10

תקציר

השופטת דחתה את התביעה נגד הנתבעים השני והשלישי, אניס ויוסף, בשל היעדר יריבות משפטית וסמכות שיפוט, וכן בשל אי הוכחת טענותיה לגופן של טענות. הטענות המקדמיות בדבר סמכות שיפוט והיעדר יריבות הועלו על ידי הנתבעים. הנתבעים הצליחו לטעון כי לבית המשפט הישראלי סמכות שיפוט לגביהם, שכן הם אינם צד להסכם הרכישה הכולל את סעיף סמכות השיפוט הזרה, וכי קיימת יריבות משפטית מספקת בין התובע לבינם. לגופו של עניין, השופט לא מצא ראיות לחוסר תום לב או התנהגות בלתי מקובלת מצד הנתבעים במהלך המשא ומתן, ולכן דחה את התביעה לפי סעיף 12 לחוק החוזים. השופטת דחתה גם את התביעה בגין גרימת הפרת חוזה, שכן לא היו ראיות להפרת חוזה מצד הנתבעים, שמילאו את התחייבויותיהם על פי ההסכם. כמו כן, דחתה השופטת את התביעה בגין מצג שווא רשלני, שכן התובעת לא הצליחה להוכיח כי הנתבעים הציגו בפניה מצגי שווא. התובע טען כי הנתבעים הציגו מצג שווא לגבי יכולתה של המגרסה לייצר נסורת ולעמוד בתקנים ישראליים, אך השופט קיבל את ראיות הנתבעים על פני אלה של התובע בשני הסעיפים. בנוסף, השופט קבע כי גם אם המגרסה יוצרה בצורה גרועה, דבר שהשופט לא קיבל, האחריות תיפול אך ורק על היצרן, ג'נז. עוד קבע השופט כי לא ניתן להטיל על הנתבעים אחריות בגין אי התאמה לפי חוק המכר, שכן הם לא היו צד לחוזה המכר. בסיכומו של דבר, נדחתה תביעת התובעת כנגד הנתבעים השני והשלישי, והיא חויבה לשלם את הוצאותיהם המשפטיות ואת שכר טרחת עורכי דינם.