ת"א 66221-02-25

תקציר

הניתוח מתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים הקשורים לביטול פסקי דין, עיון חוזר בהחלטות ועיכוב ביצוע, תוך הסתמכות בלעדית על הטקסט המצורף. **I. עקרונות משפטיים בדבר ביטול פסקי דין ועיון חוזר בהחלטות** * **איסור על בקשות לביטול רציף:** בית המשפט חוזר על עיקרון משפטי מבוסס היטב לפיו החוק אינו מכיר בהגשת בקשות מרובות לביטול פסק דין. טענה זו נתמכת בפסיקה, במיוחד ברע"א 13086-10-24 ראידה עבד אל-חלים נאסר נ' ראניה מסארווה* ו-*רע"א 7759/11 אנונימי נ' אנונימי*. תקדימים אלה קובעים במפורש כי צד אינו יכול להגיש בקשה נוספת לביטול פסק דין לאחר שבקשה קודמת נדחתה. המוצא הראוי הוא להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הקודמת. * **חוסר היכולת של בית המשפט לשבת כבית משפט לערעורים:** הניתוח מדגיש כי בית משפט אינו מוסמך לפעול כבית משפט לערעורים הבודק את החלטותיו שלו. הגשת בקשה שנייה לביטול פסק דין, בהקשר זה, מאופיינת כניסיון של המבקש לגרום לבית המשפט לדון מחדש בעניין כאילו היה גוף ערעור, אפשרות שאינה קבועה בחוק. * **תנאים לעיון חוזר בהחלטות:** גם אם בית המשפט היה שוקל את הבקשה הנוספת כבקשה לעיון חוזר, התנאים שנקבעו לאישור בקשה כזו אינם מתקיימים. בהתבסס על רע"א 1179/22 אפרים אוריון נ' יאיר גולדפינגר*, עיון חוזר ניתן בדרך כלל רק במקרים של שינוי נסיבות או כאשר בית המשפט קיבל החלטה שגויה בעליל. * **עילות מוגבלות לעיון חוזר בהחלטות הדוחות בקשות לביטול נישואין:** ספציפית לגבי החלטות הדוחות בקשות לביטול פסקי דין, *רע"א 7127/22 טארק עבד אלחי נ' סאלח מנצור* קובע תקדים חמור. עיון חוזר בדרך כלל אינו ניתן על בסיס שינוי נסיבות מכיוון שהצד צפוי להציג את כל טענותיו ונימוקיו למחדל בבקשה הראשונית. במקרה הנוכחי, טענותיה של המבקשת והסיבה הנטענת למחדל (מצב חירום) היו ידועות לה לפני הגשת הבקשה הראשונית. * **חוסר הרלוונטיות של תקנות שעת חירום להארכה רטרואקטיבית:** בית המשפט מבהיר כי *עניין לב ארי* אינו ישים מכיוון שההחלטה הספציפית באותו עניין, שהתייחסה לתקנות שעת חירום, קבעה במפורש כי המועד המדובר לא הוארך בתקנות אלה. יתר על כן, לא ניתן להעניק הארכת זמן רטרואקטיבית לאחר מתן פסק דין. **השני. עקרונות משפטיים המסדירים עיכוב ביצוע** * **כלל כללי: ביצוע פסק דין אינו מתעכב בערעור:** תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת את העיקרון לפיו הגשת ערר אינה מעכבת באופן אוטומטי את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור. מדובר ב"כלל משותף וידוע" כאמור בע"א 683/24 שירות בתי הסוהר נ' הילאל ג'מהור*. * **תנאים למתן עיכוב ביצוע:** חריגה מהכלל מחייבת התקיימות של שני תנאים מצטברים: * **סיכויי ערעור:** על המבקש להוכיח סיכוי סביר להצלחה בערעור. בעוד שהמבקש לא פירט על כך במלואו בבקשת העיכוב, בית המשפט מכיר בכך שהטענות שהוצגו בבקשת הביטול מצביעות על כך שהערעור לא יהיה חסר בסיס. * **מאזן הנוחות:** על בית המשפט לשקול את הנזק הפוטנציאלי למבקש אם לא יינתן העיכוב כנגד הנזק למשיב אם אכן יינתן. * **פסקי דין כספיים ועיכובי ביצוע:** קיימת נטייה שיפוטית *לא* להעניק עיכוב ביצוע לפסקי דין כספיים גרידא. הסיבה לכך היא שבדרך כלל, כל נזק שנגרם למערערת אם הערעור יצליח ניתן לתיקון על ידי החזר כספי, ובכך לא להוות נזק בלתי הפיך. * **חריגים לנטייה לפסקי דין כספיים:** חריג מתעורר כאשר קיים חשש שהשבה תהיה קשה משמעותית אם הערעור יצליח לאחר ביצוע פסק הדין. זה כרוך לעתים קרובות במצבים שבהם ייתכן שהחייב בפסק הדין לא יוכל לגבות כספים מהנושה של פסק הדין. * **גופים ציבוריים וסכומים משמעותיים:** במקרה הספציפי הזה, בית המשפט סבור שהמבקש הוא גוף ציבורי וסכום פסק הדין הוא משמעותי. גביית סכום כזה עלולה להשפיע על השיקולים התקציביים של המבקש, במיוחד אם חלק מהסכום לא נדרש באופן מיידי על ידי המשיב. גורם זה משפיע על מאזן הנוחות. **השלישי. חדשנות משפטית ויישום** * **עיכוב ביצוע חלקי:** לאור הנסיבות הספציפיות, ובמיוחד מעמדו של המבקש כגוף ציבורי והסכום המשמעותי הכרוך בכך, בית המשפט מפעיל מידה של חדשנות שיפוטית במתן עיכוב ביצוע *חלקי*. זה מדגים איזון בין אינטרסים מתחרים - הבטחה שפסק הדין לא יושעה לחלוטין תוך הכרה בהשפעות פוטנציאליות על התכנון הפיננסי של המבקש. החידוש טמון בהתאמת הסעד להקשר הייחודי ולא ביישום גישה נוקשה של "הכל או לא כלום" לעיכוב ביצוע פסק דין כספי. * **ביטול החלטה קודמת:** החלטת בית המשפט לבטל את "החלטת כב' השופט אייזנברג מיום 29.7.2025" מרמזת על תיקון או בחינה מחדש של פסק דין פרוצדורלי קודם, שעשוי להיות קשור לטיפול בבקשה הנוספת או לבקשת העיכוב עצמה, אם כי טיבה המדויק של אותה החלטה קודמת אינו מפורט.