LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 3015/20

החלטה עליון

📋
מספר הליך3015/20
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך27 בינואר 2021
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיורשי המנוח מחמוד עבדאלקאדר נ. רשות מקרקעי ישראל
👨‍⚖️
שופטיםרון גולדשטיין

תקציר

ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בע"א 3015/20 מבוא: עקרונות הליבה והחידושים המשפטיים המודגשים בתיק זה סובבים סביב הכללים הפרוצדורליים המסדירים הגשת ראיות במהלך הליכי ערעור בבית המשפט העליון. ההחלטה מדגישה הקפדה על הנחיות פרוצדורליות שנקבעו, במיוחד בכל הנוגע להוספת ראיות בשלב הערעור והתייחסות לראיות כאלה בסיכומי תיקים. המקרה מדגיש את החשיבות של יושרה פרוצדורלית ואת המגבלות המוטלות על צדדים המבקשים להציג או להפנות לראיות חדשות לאחר תחילת הליך הערעור. עקרונות משפטיים: 1. הקפדה על הליכי הגשת ראיות: - ההחלטה מחזקת את העובדה שהצדדים כפופים להנחיות פרוצדורליות ברורות המגבילות את הגשת הראיות החדשות וההתייחסות אליהן במהלך הליכי הערעור. - בהתאם להנחיה 7(ב) להנחיות נשיא בית המשפט העליון (1.11.2010), אין לצרף ראיות המבוקשות בשלב הערעור ישירות לערעור או להתייחס אליהן בסיכומים אלא אם כן הותר במפורש. - העיקרון מדגיש את חשיבות הסדר הפרוצדורלי, המונע מצדדים לעקוף כללים קבועים באמצעות מניפולציות פרוצדורליות. 2. איסור על התייחסות לראיות שלא התקבלו בסיכומים: - התיק מבהיר כי מרגע שהגשת ראיות אינה מותרת, הצדדים אינם יכולים להתייחס לראיות אלה, במישרין או בעקיפין, בסיכומי המקרה שלהם. - הגבלה זו נועדה למנוע השפעה בלתי הוגנת או התייחסות פוגענית לראיות שלא התקבלו, תוך שמירה על הוגנות ועקביות פרוצדורלית. 3. הגבלות על ראיות בשלב הערעור: - ההחלטה מאשרת כי הרכב בית המשפט לערעורים האחראי על הערעור הוא הגוף המתאים לשקול קבילות של ראיות חדשות. - צדדים אינם יכולים להגיש ראיות לבית המשפט מראש על ידי צירופן לכתבי טענות או בקשות משלימות, מה שעולה בקנה אחד עם העיקרון הפרוצדורלי של שמירה על שלמות כרונולוגית של הגשת ראיות. 4. השלכות פרוצדורליות וסנקציה: - בית המשפט הטיל על המערערים קנס הוצאות (2,000 ₪), תוך הדגשה כי להפרות פרוצדורליות, כגון צירוף או עיון לא נאותים בראיות, יש השלכות מוחשיות. - סנקציה זו משמשת הן כאמצעי ענישה והן כאמצעי הרתעה, תוך הדגשת הצורך בהיענות להוראות הפרוצדורליות. חידושים משפטיים: - חיזוק כללים פורמליים לטיפול בראיות: - פסק הדין מאשר ומבהיר את היקפן של הוראות פרוצדורליות פורמליות - במיוחד הוראה 7(ב) - הנוגעות להגשת ראיות והפניה אליהן בהליכי ערעור. - ההחלטה מדגימה אישור שיפוטי מחדש של קפדנות פרוצדורלית, המבטיחה עקביות ויכולת חיזוי בניהול ראיות ערעור. - האצלת סמכות בקבילות ראיות: - הוא מדגיש כי להרכב הדן בערעור יש סמכות להחליט על קבילותן של ראיות נוספות, ולא צדדים שיגישו באופן חד צדדי חומר חדש במהלך הערעור. - זה מחזק את העיקרון הבסיסי שלבתי המשפט לערעורים יש פיקוח פיקוח על התיעוד הראייתי כדי למנוע ניצול לרעה של הפרוצדורה. מסקנה: מקרה זה מדגים את מחויבותו של בית המשפט העליון למשמעת פרוצדורלית, ומדגיש כי הגשת ראיות והפניות כפופות לכללים נוקשים שנועדו לשמור על הוגנות, יושרה פרוצדורלית ויעילות שיפוטית. ההחלטה מבהירה את היקף הפעולות המותרות ברמת הערעור בנוגע לראיות ומדגישה כי הפרות פרוצדורליות נענשות כדי לשמור על שלטון החוק. עקרונות וחידושים אלה משמשים לשמירה על עשיית צדק מסודרת ולחזק את סמכותו של בית המשפט בניהול הליכי ראיות בערעור.

ע"א 3015/20 יורשי המנוח מחמוד עבדאלקאדר נ. רשות מקרקעי ישראל, עליון (27.1.2021)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית