ת"א 39826-06-11

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכויות בדירת מגורים בקריית ים. התובעת, אסתר עבדייב, ביקשה לפנות את הנתבעת, ילנה, ולהוציאה מהדירה, בטענה שהיא הבעלים. בינתיים הגישה ילנה תביעה נגדית לביטול הסכם מכירת הדירה, הרשומה על שמם של אסתר וליאוניד שפירא, בעלה לשעבר של ילנה. עיקרו של התביעה שכנגד סובב סביב אי חוקיותו של הסכם המכר, בטענה כי הוא היה מסווה לפירעון הלוואה חוץ בנקאית בניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בית המשפט בחן בהרחבה את הנסיבות שהובילו לחתימת הסכם המכר. נמצא כי מקור הסכסוך הוא בהלוואה בסך 75 אלף שקל שנתן יגאל עבדייב, בנה של אסתר, לליאוניד. הלוואה זו לא עוגנה בשום הסכם, ותנאיה לא פורטו. כביטחון, חתמו ליאוניד וילנה על שטר חוב והתחייבות לרשום הערת אזהרה בדבר זכויותיהם בדירה. הסכם המכר, מיום 17.5.2010, נקבע לכאורה למכירת הדירה לאסתר תמורת 150,000 ₪, כאשר מחצית מהתמורה קיזזה את החזר ההלוואה. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי ההלוואה לא הוכחה, ובמאזן ההסתברויות סביר יותר שלא ניתנה הלוואה כזו. בית המשפט קיבל את גרסתה של ילנה כי לא קיבלה כל הלוואה מיגל וכי ההלוואה הנטענת ניתנה ללאוניד בגין חובותיו הקודמים. בית המשפט הדגיש כי ההלוואה לא עמדה בדרישות חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות, ובפרט בחובת החוזה הכתוב. עוד ניכר כי הסכם המכר נועד לעקוף הוראות חוק אלה ולהתחמק מההגנות של דיור מוגן ודיור חלופי. משכך, קבע בית המשפט כי הסכם המכר אינו חוקי ומבוטל לפי סעיף 30 לחוק החוזים. מאחר שההסכם היה בלתי חוקי באופן חד צדדי, הורה בית המשפט על השבה מוגבלת, וחייב את ילנה לשלם 20 אלף שקל בשמונה תשלומים חודשיים, ואם לא תשולם, סכום חד פעמי של 30 אלף שקל בניכוי כל סכום שכבר שולם. בית המשפט דחה את תביעתה של אסתר לפינוי ילנה וקיבל את התביעה שכנגד, תוך שהוא מבטל את הסכם המכר וקובע כי ילנה אינה חייבת דבר לאסתר או ליגאל, למעט סכומי ההשבה שנקבעו. פסק הדין הזכיר גם את אי הנוחות ביחס למחיר הנמוך של הדירה בהסכם המכר, והצביע על בעיות אפשריות עם כריתת ההסכם. יש לציין כי החלטת בית המשפט שקלה את התנהלות הצדדים ואת מצבם הכלכלי ולא הורתה על הוצאות.