ע"ז 3612-09-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתוקפה של צוואה חתומה על ידי אישה בשם XXX שסבלה מהפרעה סכיזואפקטיבית. הצוואה נכתבה בשנת 2005 ונישלה את בנה, הנתבע, לטובת אחיה, התובע. הנתבע טען כי אמו נעדרת יכולת נפשית לערוך צוואה וכי הצוואה הושפעה שלא כדין מהתובע. בית המשפט מינה מומחה רפואי שסבר כי XXX אינה כשירה קוגניטיבית או נפשית לבצע פעולות משפטיות, בהתבסס על התיק הרפואי שלה ומהלך מחלתה. חוות דעת זו נתמכה בראיות נוספות, לרבות התנהגותה של XXX בבר המצווה של בנה חודש לפני חתימת הצוואה, שהצביעה על חוסר שיקול דעת. חוות דעתו של המומחה תאמה גם את עדותו של אחד הפסיכיאטרים המטפלים ב-XXX. הראיות הראו כי ל-XXX היה קשר הדוק ותלוי עם התובעת, אשר שימשה כאפוטרופוסית שלה והייתה אשת הקשר העיקרית בתיק הרפואי שלה. XXX הסתמכה על התובע כמעט בכל דבר, לרבות פעולות יומיומיות ועניינים רפואיים וכספיים מורכבים. אמנם התובע לא גרם בזדון לתלות זו, אך בכל זאת היא התקיימה והשפיעה על רצונו של XXX. לפיכך, קבע בית המשפט כי ל-XXX לא הייתה היכולת הנפשית לבצע את הצוואה וכי היא הושפעה שלא לצורך מהתובע. כתוצאה מכך, הצוואה מיום 25.8.2005 בוטלה. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו, אך התובע חויב לשאת בהוצאות שכרו של המומחה בלבד.