רע"א 7032/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לתביעה אזרחית. הבקשה הוגשה בעקבות החלטת בית משפט השלום בירושלים לדחות תביעה שהגישו המבקשים, בה נטען לאחריות המדינה לנזקים שנגרמו למבנה שבבעלותם החלקית. התביעה נדחתה מחמת התיישנות. המבקשים הגישו בעבר תביעה דומה, שגם היא נדחתה בשל חוסר מעש, מתוך הבנה שניתן להגיש אותה מחדש. עם זאת, כאשר הוגשה התביעה מחדש, היא הייתה מחוץ לתקופת ההתיישנות, מה שהוביל את בית משפט השלום לדחות אותה. המבקשים טענו כי בתי המשפט הקודמים טעו בפסיקתם, בקובעו כי תשלום המדינה בסך של כ-40,000 ₪ מהווה הודאה בחבות וכי היה צריך לתת להם זמן נוסף להגיש במסגרת תקופת ההתיישנות. בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה מאחר שלא העלתה שאלה עקרונית מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים ושלילתה לא תגרום לעיוות דין. החלטת בית המשפט המחוזי הייתה מפורטת ומעוגנת בחוק, ולא הותירה עילה סבירה לערעור. מכאן, שפסק הדין הוא דחיית בקשת רשות הערעור, אישור החלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחיית תביעת המבקשים.