ת"צ 26012-01-16

תקציר

השופט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הנתבע, וקבע כי המבקש לא הצליח להוכיח קיומה של עילת תביעה אישית, והתביעה אינה ראויה להיות מאושרת כתובענה ייצוגית. טענותיה של המבקשת התבססו על הפרות לכאורה של תנאי רישיונה על ידי חברת התקשורת, הקשורות לזמינות המוקד הטלפוני שלה. השופט מצא את עדותו של המבקש בלתי קוהרנטית ובלתי נתמכת בראיות, והטיל ספק בגרסתו לאירועים. זאת ועוד, השופטת קבעה כי התביעה אינה מעוררת שאלות אחידות של עובדה או דין המשותפות לכל חברי הקבוצה הייצוגית, וכי התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. המבקשת לא הציעה מנגנון לזיהוי צרכנים נפגעים ולקביעת נזקיהם האישיים, שיחייב בחינה של נסיבותיו של כל אחד מחברי הקבוצה. בנוסף, תהתה השופטת האם המבקש עמד בנטל המקדמי להוכיח קיומה של עילת תביעה שניתן להכריע לטובת הקבוצה, שכן הראיות שהוצגו אינן קבילות ברובן. לבסוף קבע השופט כי המבקש לא פעל בתום לב, נוכח סתירות וחוסר קוהרנטיות בעדותו. המבקש חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 15,000 ₪.