LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 63092-06-25

פסק-דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך63092-06-25
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך3 בנובמבר 2025
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםרנסנס בית ספר בע"מ נ. מדינת ישראל - משרד החינוך
👨‍⚖️
שופטיםאלעד פרסקי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים** **ע"א 63092-06-25 רינסנס בית ספר בע"מ נ' משרד החינוך** **פסק דין** **רקע עובדתי והליכי:** 1. המבקשת (להלן: "רנסנס") היא מפעילת בית ספר 'מוכר שאינו רשמי'. היא הגישה תביעה כספית בסך 547,345 ₪ לבית המשפט השלום בירושלים (להלן: "בית המשפט קמא") בטענה כי משרד החינוך (המשיבה) קיזז סכומים מתקציבה שלא כדין. 2. המשיבה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה כי התביעה מהווה תקיפה ישירה של החלטה מנהלית, ולכן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. 3. בית המשפט קמא קיבל את טענת המשיבה ומחק את התביעה מחוסר סמכות עניינית, מבלי לפסוק הוצאות. 4. בעקבות מחיקת התביעה, הגישה רנסנס עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, ושילמה בגינה אגרה. 5. רנסנס הגישה לבית המשפט קמא בקשה להשבת האגרה ששולמה בגין התביעה המקורית. בית המשפט קמא דחה בקשה זו, תוך הפנייתה לבית המשפט המחוזי. 6. פסק הדין הנדון הוא ערעור (שהוגדר בטעות כערעור אזרחי רגיל, אך בית המשפט התייחס אליו כבקשת רשות ערעור מכוח תקנה 149(4) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) על החלטת בית המשפט קמא לדחות את הבקשה להחזר אגרה. **עילות המשפטיות והדיון:** 7. **מתן רשות ערעור:** בית המשפט המחוזי קבע כי יש ליתן רשות ערעור. זאת, מכיוון שהשאלה המשפטית החורגת מעניינם הצר של הצדדים, וההחלטה היא "החלטה אחרת" (ניתנה לאחר פסק הדין של מחיקת ההליך). במקרה של "החלטה אחרת", קיים חשש שדחיית הבקשה תביא לחלוטות, ועל כן יש לנקוט במדיניות ליברלית במתן רשות ערעור, בפרט כאשר מדובר בהחלטת ביניים. 8. **תשתית נורמטיבית - אגרות בהליכים בין ערכאות:** * העברת הליך בין ערכאות עשויה להוביל להבדלים בשיעור האגרה, הן להעלאה והן להפחתה. במקרה דנן, האגרה ששולמה בבית משפט השלום (6,841 ₪) גבוהה מהאגרה ששולמה בבית המשפט המחוזי (2,273 ₪). * האגרה מהווה "תשלום מראש" עבור השירות של ניהול הליך משפטי, והיא משרתת שתי תכליות עיקריות: 1. **השתתפות בעלות ניהול ההליך:** אף שאינה משקפת את העלות הריאלית, היא מהווה תשלום עבור השימוש בשירות. 2. **תמריץ שלילי להליכי סרק:** מטרתה למנוע הגשת הליכים חסרי בסיס. * שיעור האגרה נקבע במועד הגשת התביעה, וזאת על מנת שהתובע יכלכל את צעדיו מראש וימנע הכבדה מיותרת על הצד השני ועל המערכת. * **חריגים להחזר אגרה:** תקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") קובעת מקרים בהם מוחזרת אגרה (כמו ביטול, מחיקה, פשרה, בוררות, גישור), כאשר תכליתם לעודד סיום הליכים מחוץ לכותלי בית המשפט ולחסוך משאבים שיפוטיים. תקנה 10(ד) רלוונטית לתיקון כתב תביעה והמרת סעד לסעד עם אגרה נמוכה יותר, אך אינה רלוונטית למקרה של העברת הליך בין ערכאות. 9. **ההלכה שנקבעה בעניין קרמזה:** * בית המשפט העליון קבע בע"א 1964/13 מדינת ישראל נ' קרמזה ואח' (20.5.2014) כי כאשר הליך מועבר לערכאה אחרת מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, בעל הדין שתביעתו הועברה **לא יישא בתשלום מחודש של האגרה, אלא בתשלום ההפרשים הנדרשים** לפי שיעורי האגרה בבית המשפט הנעבר. * ההלכה קובעת גם כי אין מקום לבידול בין הליך שהועבר מכוח סעיף 79(א) לבין מחיקת תביעה בהיעדר סמכות עניינית ופתיחתה מחדש בערכאה המתאימה. גם במקרה כזה, התובע פטור מ"כפל אגרה". * בעוד שדרך המלך למניעת "כפל אגרה" היא בקשת פטור בערכאה הנעברת, **בדיעבד, לאחר ששולמה האגרה בערכאה הנעברת, ניתן להחזיר לתובע את האגרה ששילם בערכאה המעבירה**, ובלבד שבסופו של יום הוא יעמוד באותו מצב בו היה לו היה מגיש מלכתחילה את התביעה לערכאה הנכונה. * ההכבדה הנובעת מהגשת התביעה לערכאה הלא נכונה ושלאחריה העברתה, יש לשקלל במסגרת פסיקת ההוצאות. 10. **יישום הדין על מקרה זה:** * בית המשפט קבע כי תורף הקביעה שבהעברת הליך בין ערכאות יש לזכות בהחזר אגרה, הוא העובדה שההליך למעשה ממשיך להתנהל בערכאה אחרת, ואין מקום לתשלום אגרה נוספת. * החזר האגרה במקרה זה אינו נובע מתקנה 6(ב) (שמטרתה עידוד סיום הליך), אלא מהעובדה שההליך לא הסתיים אלא הועבר. * יש לראות את שני ההליכים (בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי) כהליך אחד, ועל כן שלבי ההליך הראשון נחשבים כשלבים בהליך החדש. * **חידוש עיקרי:** בעוד שבמקרה של העברת הליך שבו האגרה גבוהה יותר, התובע משלים את ההפרש (כפי שנקבע בקרמזה), במקרה בו האגרה בהליך החדש נמוכה יותר (כמו במקרה דנא), **יש להשיב לתובע את ההפרש**. התוצאה הסופית צריכה להעמיד את התובע באותו מצב כספי (מבחינת תשלום האגרה) כאילו הגיש מלכתחילה את תביעתו לערכאה המתאימה. * בית המשפט דחה את ההבחנה שהציגה המשיבה בין הליך שהועבר מכוח סעיף 79(א) לבין הליך שנמחק מחוסר סמכות עניינית ואז הוגש מחדש בערכאה המתאימה, וקבע כי ההלכה שנקבעה בעניין קרמזה יפה גם למקרה זה. * הטענה כי התוצאה עלולה לעודד תובעים לפעול ב"שיטת מצליח" נדחתה. ראשית, ניתן לפצות את הצד השני באמצעות הוצאות. שנית, קשה להכריע אם הטעות הייתה מכוונת או תמת לב, ובמקרה של טעות תמת לב, אין מקום לסנקציה. העלאת טענות משפטיות אינה מלמדת על העדר תום לב. * בית המשפט הפנה גם לסעיף 11 בעניין קרמזה, שקובע כי ההכבדה הנגרמת לצד השני כתוצאה מהגשת ההליך לערכאה הלא נכונה יש לשקול במסגרת פסיקת ההוצאות. 11. **סוף דבר:** * בית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור ואת הערעור. * רנסנס זכאית להשבת מלוא סכום האגרה ששילמה בבית משפט השלום, שכן היא עומדת באותו מצב כספי (מבחינת תשלום האגרה) כאילו הגישה מלכתחילה את תביעתה לבית המשפט המחוזי. * לא נפסקו הוצאות בהליך הערעור, על מנת לאזן מצב בו לא נפסקו הוצאות לטובת המשיבה בבית המשפט קמא. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **התייחסות להליך כבקשת רשות ערעור:** שימוש גמיש בתקנות סדר הדין האזרחי כדי לאפשר דיון בערעור על החלטה שאינה ניתנת לערעור בדרך הרגילה, כאשר הדבר נדרש למניעת עיוות דין. 2. **החלת הלכת "קרמזה" על מחיקת תביעה והגשה מחדש:** חיזוק העיקרון כי במקרה של טעות בדרך (הגשת תביעה לערכאה הלא נכונה), גם אם היא מובילה למחיקת ההליך והגשתו מחדש, יש להעמיד את בעל הדין באותו מצב כספי מבחינת אגרות כאילו פעל כהלכה מלכתחילה. 3. **החזר אגרה במקרה של הפחתת עלות הליך:** חידוש משמעותי הוא קביעת החובה להשיב לתובע את ההפרש כאשר העברת הליך לערכאה המתאימה גורמת להפחתה בשיעור האגרה. זאת, בניגוד לכלל הרגיל בו בדרך כלל התובע משלים הפרשים אם האגרה גבוהה יותר. 4. **עידוד הגנה על זכויות דיוניות:** פסיקה זו מרחיבה את ההגנה על זכויות דיוניות ומעניקה עדיפות לבירור מהותי של המחלוקת על פני הקפדה פורמלית על נהלי הגשת תביעות, במקרים בהם נעשתה טעות בתום לב. 5. **הפרדה בין סמכות ההחזר לבין החיוב בהוצאות:** בית המשפט מפריד בין השאלה של החזר האגרה (המתייחסת לחיוב האגרה של התובע) לבין שאלת ההוצאות (המתייחסת לפיצוי הצד שכנגד על הנזק הדיוני שנגרם לו). פסק הדין מדגים את ההתאמה של המערכת המשפטית לעקרונות של צדק וסדר דין הוגן, תוך הקפדה על עקרונות יסוד של השתתפות בעלויות ההליך המשפטי והימנעות מהליכי סרק.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטתקנות בתי המשפט (אגרות)תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ע"א 63092-06-25 רנסנס בית ספר בע"מ נ. מדינת ישראל - משרד החינוך, מחוזי (3.11.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית