עע"מ 7749/09

תקציר

בתיק בג"ץ 2018/10 התייחס בית המשפט לעתירה של אורט, מוסד להשכלה על-תיכונית, שביקש להרחיב את תחולתו של חוזר מנכ"ל 4/04 כך שיכלול פטור מארנונה בדומה לזה המוענק למוסדות להשכלה גבוהה. אורט טענה כי הקריטריונים הקיימים, המבחינים בין מוסדות להשכלה גבוהה לבין מוסדות על-תיכוניים, מפלים. בית המשפט עמד על העקרונות העומדים בבסיס המיסוי המוניציפאלי, תוך הדגשת חשיבות השוויון במתן פטורים, שכן הארנונה מממנת שירותים מקומיים לטובת כלל בעלי הנכסים. בפסק הדין הוסבר כי יש לפרש את הפטורים ממסים אלה באופן צר ולהגביל אותם בעיקר למוסדות התורמים תרומה משמעותית לקהילה המקומית. בית המשפט קבע כי מוסדות להשכלה גבוהה זכאים לפטור בשל השפעתם המהותית על הצמיחה והפיתוח המקומי; עם זאת, מוסדות על-תיכוניים כמו אורט לא עמדו בקריטריון זה מכיוון שהיתרונות שלהם הם יותר ארציים מאשר מקומיים. בית המשפט התייחס גם לערעור שהטילה אורט על המס הרטרואקטיבי שהטילה עיריית ירושלים לשנת 2003, והגיע למסקנה כי בעוד שהפטור ממס ניתן בטעות, גביית מס רטרוספקטיבית לשנת 2003 אינה סבירה משום שאורט הסתמכה על הפטור בעת תכנון תקציבה לאותה שנה. כתוצאה מכך בוטלה חבותה של אורט לשנת 2003, אך היא נותרה מחויבת בתשלום מסים לשנת 2004. בית המשפט קרא לצורך בהסדרה מקיפה של חקיקת הארנונה כדי לספק בהירות ועקביות. העתירה נדחתה, אורט חויבה לשלם הוצאות, אך אישרה הקלה בחבות המס משנת 2003.