ע"פ 8175/22

תקציר

בהחלטת ערעור זו קבע בית המשפט כי העונש שהוטל תחילה על נאדר היה מקל יתר על המידה, המצדיק התערבות. הנוהג המקובל הוא שבתי משפט לערעורים נמנעים מלשנות עונשים של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם כן יש סטייה משמעותית ממדיניות ענישה טיפוסית או טעות בוטה בגזר הדין. כאן מצאה ערכאת הערעור כי הנסיבות מצדיקות התערבות משום שהעונש הראשוני לא שיקף כראוי את חומרת העבירות. נאדר היה מעורב בעבירות נשק רבות, מרכזיות ודומיננטיות, שנחשבו ל"אירוע פלילי" אחד בשל הקשר ההדוק ביניהן. למרות טענותיו של נאדר, לרבות התביעה לאזורי ענישה נפרדים בגין אישומים שונים והבקשה לתסקיר שירות מבחן, דחה בית המשפט את טענותיהן, תוך הדגשת אופיין האחיד של העבירות ועברו הפלילי המשמעותי של נאדר. בית המשפט הדגיש את חשיבותם של ענישה מחמירה בעבירות נשק כדי להרתיע מפני פשיעה ולהגן על החברה. בתחילה נגזרו עליו 8 שנות מאסר, שהיו בצד המקל של טווח 7-10 השנים, אך בית המשפט החליט להחמיר את עונשו של נאדר ל-9 שנים בשל עבירותיו החוזרות ונשנות ואי רתיעתו מעונשים קודמים. למרות נסיבות אישיות כגון טרגדיה משפחתית, פעילותו העבריינית המתמשכת של נאדר והיעדר מאמצי שיקום אמיתיים הובילו את בית המשפט למסקנה כי יש מקום לעונש חמור יותר. ההחלטה התקבלה בהסכמת כל השופטים הנוגעים בדבר, והדגישה את הצורך בגישה מחמירה יותר לעבירות חמורות מסוג זה.