המ"ש 7485-09-25
החלטה תעבורה ירושלים
תקציר
בטח, הנה ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, בהתבסס אך ורק על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (מ"ש 7485-09-25 ליפמן נ' מדינת ישראל ואח')** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשה להארכת מועד להישפט, שהוגשה על ידי המבקש, דב משה ליפמן, לאחר שכבר שולם הקנס בגין עבירת תנועה שיוחסה לו. בית המשפט, השופטת מיכל שביט, דחה את הבקשה תוך ביסוס החלטתו על מספר עקרונות משפטיים ופסיקות של בית המשפט העליון. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים המרכזיים ובחידושים או הדגשים העולים מההחלטה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **דרישות סף להגשת בקשה להארכת מועד להישפט:** * **תצהיר ואסמכתאות:** בית המשפט מדגיש (סעיף 1) כי בקשה להארכת מועד להישפט חייבת להיות מוגשת בצירוף תצהיר ואסמכתאות התומכים בטענות המבקש. הפסיקה המנחה בעניין זה היא רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל. אי-מילוי דרישה זו, לרבות אי-צירוף תצהיר מהנהג הנטען להסבת הדו"ח, מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. 2. **השלכות תשלום קנס:** * **הודאה והרשעה:** ההחלטה מסתמכת על סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כי תשלום קנס מהווה הודאה באשמה, הרשעה ונשיאת עונש (סעיף 2). עם תשלום הקנס, השתכללה הרשעת המבקש והוא ייחשב כמי שהורשע בפסק דין חלוט. * **מהות הבקשה לאחר תשלום:** בקשה להארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס נתפסת, למעשה, כבקשה לחזרה מהודאה ולביטול פסק הדין, גם אם היא מוגדרת במפורש כבקשה להארכת מועד. 3. **חריגים להארכת מועד להישפט לאחר תשלום קנס:** * **נסיבות חריגות ויוצאות דופן:** בית המשפט העליון קבע כי היענות לבקשה כזו אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, בעיקר כאשר הנאשם **לא ידע ולא יכול היה לדעת** כי עומד נגדו אישום. מוזכרות מספר החלטות רלוונטיות של בית המשפט העליון (רע"פ 2096/07 כוכבי, רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב, רע"פ 7939/08 עזרי, רע"פ 7839/08 קורנפלד). * **היעדר הכחשה והסבר:** המקרה הנדון לא עמד בקריטריון זה, שכן המבקש לא הכחיש את קבלת הודעת תשלום הקנס ולא הבהיר כיצד שולם הקנס (סעיף 3). 4. **אחריות התשלום:** * **אין חובה לבחון את זהות המשלם:** ההחלטה מחזקת פסיקה קיימת (רע"פ 2937/17 פלדמן) לפיה הרשות המנהלית ובתי המשפט אינם מחויבים לבחון האם תשלום הקנס נעשה על ידי המבקש עצמו, על ידי אחר בהנחייתו, על דעתו או בניגוד לדעתו. גם אם התשלום נעשה על ידי צד שלישי, אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק הארכת מועד להישפט. 5. **שיהוי:** * **שיהוי ניכר:** ההחלטה מצביעה על שיהוי ניכר (כ-3 חודשים) בין מועד תשלום הקנס למועד הגשת הבקשה (סעיף 5). שיהוי זה, שאין לו הצדקה, מהווה עילה נוספת לדחיית הבקשה על הסף, כפי שאף נקבע בעפ"ת 75464-12-19 מעגל שני בע"מ. 6. **עילת "אחר נהג" ועיוות דין:** * **אינה עילה לבדה:** בית המשפט קובע כי עילת "אחר נהג" (כלומר, טענה שהאדם שנהג בפועל הוא אחר ולא בעל הרכב) אינה מבססת כשלעצמה חשש לעיוות דין ואינה מהווה "נימוק מיוחד" המצדיק הארכת מועד להישפט (רע"פ 7709/13 שמעון סאסי). * **משקל התצהיר:** אף במקרים בהם קיימת תשתית ראייתית מוצקה לטענה כי אדם אחר ביצע את העבירה, כגון תצהיר המוכיח זאת, אין הדבר משנה את העיקרון (רע"פ 7839/08 שמעון קורנפלד). * **חובת ההוכחה של המבקש:** המבקש היה צריך להצביע על זהות הנהג הנטען (בנו) בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק. אי-עשייה כאמור אינה גורמת לו לעיוות דין (רע"פ 6529/20 גוד לאק רנט א-קאר). * **נקודות אינן מצדיקות:** ההחלטה מאשרת כי נושא הנקודות אינו מצדיק הארכת מועד להישפט. 7. **עקרון סופיות הדיון:** * **שימוש מושכל בסמכות:** בית המשפט מחויב לתת ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להארכת מועדים כדבר שבשגרה. ההחלטה מפנה בעניין זה לע"פ (באר שבע) 4252/07 נאוה משיח (סעיף 7). * **איזון אינטרסים:** במקרה הנדון, האינטרס הציבורי של סופיות הדיון גובר על הנסיבות האישיות של המבקש (סעיף 8). **דגשים וחידושים (אם קיימים)** ההחלטה בעיקרה מיישמת הלכות קיימות ומושרשות של בית המשפט העליון, ואינה מציגה חידוש מהפכני. עם זאת, היא מדגישה ומחזקת מספר נקודות חשובות: * **יישום פורמלי של דרישות סף:** בית המשפט מקפיד על מילוי הדרישות הפורמליות של הגשת בקשה, כגון צירוף תצהיר ואסמכתאות, כעילה לדחיית הבקשה עוד בשלב מקדמי. * **החשיבות של תשלום הקנס כ"מעשה ממצה":** ההחלטה מדגישה את המשמעות המשפטית החותכת של תשלום הקנס כהודאה והרשעה סופית, ומתייחסת לבקשה להארכת מועד לאחר מכן כאל ניסיון לחזור מהודאה. * **הגבלת מקרים חריגים:** היא מחדדת את הצורך בנסיבות חריגות ויוצאות דופן (חוסר ידיעה מוחלט) לצורך דיון בבקשה, ומצמצמת את המרווח לטענות של "אחר נהג" או תשלום על ידי אחר. * **הרתעה מפני שימוש שגרתי בהארכת מועדים:** ההחלטה מדגישה את עקרון סופיות הדיון כרכיב מכריע באיזון השיקולים. **סיכום** בית משפט השלום לתעבורה בירושלים דחה את בקשתו של המבקש להארכת מועד להישפט, מכיוון שתשלום הקנס מהווה הודאה והרשעה חלוטה. בית המשפט הדגיש את הדרישות הפורמליות להגשת בקשה, את ההשלכות של תשלום קנס, ואת המגבלות על הארכת מועד במקרים לאחר תשלום. ההחלטה התבססה על הלכות מושרשות של בית המשפט העליון, תוך מתן דגש על עקרון סופיות הדיון ועל חוסר קיומן של נסיבות חריגות המצדיקות היענות לבקשה. עילות כגון "אחר נהג" או תשלום על ידי צד שלישי, וכן שיהוי בהגשת הבקשה, נדחו כלא מספקות.
חקיקה מקושרת
המ"ש 7485-09-25 דב משה ליפמן נ. מדינת ישראל, תעבורה (29.10.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.