דנ"א 10136/09

תקציר

אזרחית ישראלית שעברה לשבדיה והביאה לעולם שני ילדים עם בן זוגה השבדי, חזרה לישראל עם ילדיהם בשנת 2008. כשלא חזרה לשבדיה כמתוכנן, הגיש בן זוגה בקשה להחזרת הילדים לפי חוק אמנת האג. בית המשפט לענייני משפחה הורה על החזרת הילדים לשבדיה, החלטה שאושרה על ידי ערכאות גבוהות יותר. האם עתרה לדיון נוסף, אך נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא עילה חדשה שתצדיק את שינוי פסק הדין הקודם. פסק הדין הדגיש את הצורך להחזיר ילדים חטופים לארץ מגוריהם הרגילה, כמפורט באמנת האג, וקבע כי יש להתמקד בחיי היומיום של הילד ובכוונות ההורים בנוגע למגורים. המונח "מקום מגורים רגיל", קבע בית המשפט, נשלט על ידי מטרותיה של אמנת האג, שמטרתה להשיב את המצב לקדמותו של ילד. במקרה זה, מקום מגוריהם הרגיל של הילדים נקבע כשוודיה. השופט הכיר במצבם הקשה של העותרים, אך אישר את פסק הדין הקודם והדגיש כי הוא עוקב אחר פסיקות קודמות ולא קובע כללים חדשים. גם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והצדדים עודדו לנהל משא ומתן על פתרון להחזרת הילדים לשבדיה שימזער את הפגיעה בהם.