ת"א 10576/03

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תובע שטען כי נפגע בתאונת דרכים בשנת 2003 בירושלים, ונפגע לכאורה מאוטובוס בעת שיצא מרכבו החונה. התובע תבע תחילה את מבטחת האוטובוס, הנתבעת מס' 1, אך בהמשך תיקן את התביעה כך שתכלול גם את מבטחת רכבו שלו, הנתבעת מס' 2, בטענה כי התאונה אירעה בעת השימוש ברכב. עם זאת, הנתבעת מס' 2 הכחישה את התרחשותה של תאונה כזו וטענה כי התובעת לא נפגעה בשום תאונת דרכים. המחלוקת התמקדה בקביעת נסיבות התאונה ובהטלת אחריות. בית המשפט מצא את גרסתו של התובע כי נפגע מהאוטובוס בעת שעמד מאחורי רכבו משכנעת. על פי העדות, התובע כבר יצא מרכבו ורכש עמדה יציבה בחוץ בעת התרחשות התאונה, כלומר כבר לא השתמש ברכב. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי התאונה הייתה כרוכה בשימוש באוטובוס בלבד והטיל על הנתבעת מס' 1 את האחריות לפיצוי התובע. באשר לנזקים, תבעה התובעת פיצוי בגין הפסדים כספיים ולא כספיים שונים. עם זאת, בית המשפט פסק לו סכום מופחת בשל חוסר יכולתו להוכיח נזקים מסוימים. לתובע נפסקו 3,700 ₪ בגין הפסדי שכר עבר, 500 ₪ כסכום גלובלי בגין נזקים מיוחדים, ו-3,000 ₪ בגין כאב וסבל, בסך כולל של 7,200 ₪. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת מס' 1 תישא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורך הדין, ואילו הוצאותיה של הנתבעת מס' 2 יישאו בהוצאות הנתבעת מס' 1. התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחתה.