עמ"מ 3/51

תקציר

התיק סובב סביב עורך דין שמונה להגן על חייל שהואשם ברצח, שפוטר לאחר שנמצא אשם בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת. עורך הדין, שעסק בעריכת דין תשעה חודשים בלבד, מונה להגן על דוד פאליק, חייל המואשם ברצח נערה ערבייה בדואית. מאחר שדוד היה חסר מעצורים, מינתה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את המערער להגן עליו פרו בונו. עם זאת, עורך הדין שלח מכתב לדודו של דיוויד בניו יורק וביקש 500 IL לסייע להגנתו, הזכיר את האפשרות של עונש מוות והפציר בדוד לשלוח כסף בדחיפות. המועצה המשפטית מצאה את עורך הדין אשם בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, בהתבסס על הראיות, כולל המכתבים שכתב ועדויות עדים. עורך הדין ערער על החלטה זו, וטען כי מעשיו אינם מהווים הפרה של התקנה האוסרת קבלת שכר נוסף מלקוח או מכל אדם אחר. השופט דחה את הערעור וקבע כי התנהלותו של עורך הדין הייתה בלתי מקצועית וכי המונח "התנהגות שאינה הולמת את המקצוע" אינו מוגבל למקרים המוזכרים בפקודת עורכי הדין. השופט הדגיש כי כל ניסיון להשיג תגמול נוסף, בעיקר באמצעות סחיטה, הוא התנהגות בלתי מקצועית. יתר על כן, השופט קבע כי היעדר המונח "ניסיון" בתקנה הרלוונטית אינו מעיד על מותרות, ומעשיו של עורך הדין אכן היו ניסיון להפר את התקנה. השופט הגיע למסקנה כי החלטת המועצה השיפוטית לפטר את המערער הייתה מוצדקת, והערעור נדחה.