רע"פ 9273/12

תקציר

לאחר עיון בבקשה לערעור נוסף, נקבע כי הנסיבות אינן מצדיקות דיון בערכאה גבוהה יותר. הבקשה לא הציגה סוגיות בעלות משמעות משפטית או ציבורית מעבר לצדדים המעורבים, ואף לא הציגה סוגיה חריגה של עוול. למרות המאמצים להציג את הערעור כמשמעותי, הוא ערער בעיקר על קביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית המשפט לתעבורה, אשר בדרך כלל נתונות לביקורת ערעור רק במקרים נדירים וחריגים. הממצאים המדוברים כבר הוערכו על ידי שתי ערכאות נמוכות יותר ואושרו כאמינים. באופן ספציפי, נקבע בסטנדרט המשפט הפלילי הנדרש כי המבקש נהג בגילופין. בית המשפט לתעבורה העדיף את עדותו של השוטר על פני עדותו של המבקש, והדגיש כי המבקש סירב הן לבדיקת נשיפה והן לבדיקת מאפיינים, ונמסר לו על השלכות הסירוב. המבקשת גם לא הביאה עדי הגנה מאומתים, דבר שפגע באמינות גרסתה לאירועים. נוכח מהימנות ממצאי הערכאות הנמוכות יותר והיעדר טעויות פרוצדורליות או עובדתיות, התערבות של ערכאה אחרת נחשבה מיותרת. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, מה שחיזק את הקביעה כי אין הצדקה להמשך ההליכים המשפטיים בעניין זה. פסק דין זה ניתן סופית ב-26 בדצמבר 2012.