ת"א 63926-11-20

תקציר

המחלוקת המרכזית בתיק זה נסובה סביב מכירת נכס ויתרת התשלום שהנתבע חייב לתובעים. הנתבעת חייבת לתובעים 22,180 ₪ מתוך מחיר מכירה כולל של 173,985 ₪, שלא שולם לאחר סיום הליך בוררות בשנת 2011. על פי ההסכם משנת 2003, הנתבעת הייתה אמורה לשלם את יתרת הסכום עם סיום הבוררות ולחתום על חוזה רכישה וניהול תוך שבעה ימים מחתימת ההסכם. התובעים טענו כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא שילמה את יתרת הסכום ולא חתמה על החוזים האמורים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא פנו לנתבעת כדי לדרוש תשלום או להעלות כל חשש להפרת ההסכם עד להגשת התביעה הנוכחית בשנת 2020, כמעט עשור לאחר סיום הבוררות. בית המשפט קבע כי חוסר המעש הממושך של התובעים ואי מסירת הודעת ביטול או הזדמנות לתיקון המצב על ידי התובעים מהווה ויתור על זכויותיהם. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי התובעים לא הוכיחו כל ניסיון להתקשר עם הנתבע או לשלוח לו את החוזים הנדרשים. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים לביטול ההסכם והורה להם לשלם לנתבעת 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.