רע"א 8630/05

תקציר

בית המשפט בחן ודחה בקשת רשות ערעור, בעיקר בשל טענות בדבר שיהוי בפעולות המשיב. המבקשים הדגישו כי מבוקש צו מניעה זמני 34 שנים לאחר ההסכם המקורי בין המבקש מס' 1 לבין המשיב. בית המשפט הבחין בין שיהוי בהגשת תביעה לבין שיהוי בבקשת סעד זמני. בעוד שיהוי בהגשת תביעה בוחן את הזמן שחלף מאז הקמת עילת התביעה, עיכוב בסעד זמני מתמקד במועד שבו מתעורר הצורך בסעד כזה, הדורש בדרך כלל דחיפות. במקרה זה, למרות שחלפה תקופה ניכרת של שמונה חודשים ממועד חתימת הסכם המכר – ששבר את הסטטוס קוו הקיים – בית המשפט לא מצא שיהוי מיותר מאחר שהמשא ומתן נמשך. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם בטענותיהם האחרות של המבקשים, לרבות טענת ההתיישנות, שלא הועלתה כראוי בהליכים קודמים. גם הבקשה להגביל את צו המניעה ל-6.5% מהקרקע נדחתה. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והמבקשים חויבו בתשלום שכר טרחה בסך 15,000 ₪.