רע"א 2118/00

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לחופשה לצורך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. הבקשה עסקה באישור חלקי של פסק בורר שהכתיב פירוק שותפות שניהלה שלוש מרפאות שיניים וחלוקת רכוש לאחר מכן. המבקשים טענו כי הליך הבוררות אינו חוקי וכי אחד הבוררים היה חלקי כלפי המשיבים. בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי מטרת הבוררות – פירוק השותפות – הייתה לגיטימית. אי החוקיות הנטענת ביחס לעבירות מס לא הוכחה ולא הייתה קשורה למוקד הבוררות. זאת ועוד, חובת ההודעה ליועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 269 לחוק העונשין לא חלה במקרה זה. באשר למשוא פנים, קבע בית המשפט כי היחסים הקודמים בין אחד הבוררים לבין המשיבים, לרבות קשרים עסקיים ונסיעה אישית, אינם מצדיקים את ביטול הבוררות. המבקשים היו מודעים ליחסים אלה מראש והסכימו למינוי הבורר. יחסים אלה לא הצביעו על משוא פנים, והבורר כיהן לצד שני בוררים נוספים. מטעמים אלה, בין היתר, נדחתה בקשת רשות הערעור.