בג"צ 7716/05

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה וקובע כי העותרת זכאית למחצית מפיצויי הפיטורים של המשיב, בן זוגה לשעבר, בהתאם ליחס שתקופת העסקתו נופלת בתוך תקופת נישואיהם. בני הזוג התגרשו וחתמו על הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני האזורי, שכלל סעיף הקובע כי כל הכספים שיצטברו לטובת הבעל במהלך הנישואין יוכרעו על ידי בית הדין עם מימושם. פיצויי הפיטורים שולמו למשיב לאחר פיטוריו, בעקבות הגירושין. בית הדין הרבני קבע כי לא ניתן לראות בפיצויי הפיטורים כספים שנצברו במהלך הנישואין וכי העותרת ויתרה על זכויותיה בהם. בג"ץ קבע כי פסק דינו של בית הדין הרבני אינו עומד בסתירה לדין האזרחי ולכן יש לקבל את העתירה. על פי הדין האזרחי, פיצויי פיטורים נחשבים לנכס בר חלוקה ביחסי הרכוש בין בני זוג, הנובע מתקופת העסקתו של בן הזוג העובד. בית המשפט העליון פירש את הסכם הגירושין וקבע כי העותרת לא ויתרה על זכויותיה, והנסיבות הצביעו על כך שפיצויי הפיטורים יידונו על ידי בית המשפט עם מימושם, כאמור בהסכם. כמו כן, בג"ץ החליט כי יש לחלק את פיצויי הפיטורים לפי הסדר איזון המשאבים, כפי שנקבע בחוק יחסי ממון, מאחר שבני הזוג לא הגיעו להסכמה בעניין זה. השופט ד' ברלינר חלק על המסקנה המשפטית אך הסכים כי יש לדחות את העתירה מאחר שפסיקת בית הדין הרבני התבססה על פרשנות הסכם הגירושין, ולכן לא הייתה עילה להתערב.