ת"פ 55618-10-18

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה של הסעת שלושה תושבים או יותר שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל. הנאשם הודה במעשה. בית המשפט פירט את הפגיעה בזכותה של המדינה לפקח על הנכנס לגבולותיה, והעריך אותה כבינונית-נמוכה. השופט התייחס למספר מקרים קודמים כדי לקבוע עונש הולם, החל מעבודות שירות ועד למספר חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבות העבירה, קבע השופט כי אמנם לא נשקפת ממקרה זה סכנה ממשית לשלום הציבור, אך הוא קרוב דיו לליבת הסיכון הפוטנציאלי כדי להצדיק עונש מרתיע. השופט שקל גם את פוטנציאל הנזק שיכול להיות להרשעה על סיכויי התעסוקה העתידיים של הנאשם, אך קבע כי היעדר ראיות קונקרטיות לנזק עתידי משמעותו שביטול ההרשעה יפגע באינטרס הציבורי. לפיכך, גזר בית המשפט על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,500 ₪, השמה בפיקוח שירות המבחן והתחייבות חתומה שלא לבצע עבירות נוספות לפי חוק הכניסה לישראל. השופט גם הטיל חמישה חודשי מאסר על תנאי והזהיר את הנאשם מפני ההשלכות של הפרת תנאי מאסרו. לנאשם ניתנה זכות ערעור.