ת"א 722/05

תקציר

השופט קבע כי בקשת התובעים פסולה בשל היעדר הוכחת רשלנות מצד הנתבעים. הסוגיות הקונקרטיות של הנתבעים נפתרו ואינן רלוונטיות עוד. הערעור התקבל בחלקו, במובן זה שצו עיכוב הביצוע הוא קבוע. נסיבות המקרה הצביעו על כך שלא הייתה כל ראיה לרשלנות מצד הנתבעים כלפי התובעים. התובעים גם לא הביאו ראיות למרבית טענותיהם, לרבות פגיעה ברווחי החברה, ירידת ערך ואובדן השקעה. זאת ועוד, חלק מטענות התובעים לא היו זהות לעובדות בפועל, כגון טענת התובע למוניטין טוב טרם רשלנותם הנטענת של הנתבעים. התביעה היחידה שהתקבלה הייתה חלק משכר הטרחה, ואילו שאר הנזקים הנתבעים, לרבות הוצאות מימון ואובדן הלוואת בעלים, היו דו-פרצופיים ולכן נדחו. ככלל, דחתה השופטת את טענות הערעור והורתה לתובעים לשלם לנתבעים כפיצוי בסך 40,000 ₪ ומע"מ.