ע"א 98/47

תקציר

המקרה Ernest Helu v. Elfriede Johanna Helu et al. (CA 98/47) סובב סביב סכסוך נישואין. ארנסט חילו, שנשא לאישה את אלפרידה יוהנה בשנת 1935, הגיש תביעה בדרישה להכריז על נישואיהם כבטלים ומבוטלים ולזכות בפיקוח על ילדם. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה מחוסר סמכות, מה שהוביל את חילו לערער. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק, התלויה בקביעת חברותן של המפלגות בכנסת ישראל. אם כל הצדדים היו חברים, לבית הדין הרבני הייתה סמכות שיפוט בלעדית בענייני אישות. השופטים הסכימו עם החלטת בית המשפט המחוזי, וקבעו כי מאחר שכל הצדדים היו חברי כנסת ישראל בעת הגשת התביעה, בית המשפט המחוזי אכן נעדר סמכות. הם ביססו החלטה זו על תקנות הכנסת, הקובעות כי כל מי שרשום בכנסת ישראל נחשב חבר. למרות שטענתו של חילו, לפיה אין לראות ברישומו של לא-יהודי תקף, הייתה מוצדקת, קבעו השופטים כי הרישום מכריע, והחברות בכנסת ישראל היא עניין של מעמד, החל על הכלל, ולא שאלה עובדתית. בנוסף, דחה בית המשפט את הרעיון כי שינוי דת חד-צדדי עלול לשלול מבית הדין הרבני את סמכותו, שכן המרת דתה של המשיבה בשנת 1946 פירושה שהיא הפכה לחברה באותה קהילה דתית כמו בעלה. לבסוף, הדגישו השופטים כי שאלת הסמכות התבססה על מעמדם ושיוכם של הצדדים בעת הגשת הבקשה, ולא על הדין המהותי החל על הנישואין. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה התקבלה.