בג"צ 512/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה נגד החלטת שר החינוך והתרבות להתלות חלקית רישיון לחפירה ארכיאולוגית בעיר דוד בירושלים. העותרים הם בעלי הרישיון: המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה, וד"ר יגאל שילה, הארכיאולוג המוביל את החפירות. החלטת השר התבססה על טענות על גילוי קברים באתר החפירות והפגנות אלימות של חרדים. בית המשפט פסק לטובת העותרים, ומצא כי החלטת השר פסולה בשל הליך התייעצות לקוי עם המועצה לארכיאולוגיה ואי שמיעת טענות העותרים כראוי. בית המשפט הדגיש את חשיבותם של הליכים תקינים, לרבות מתן הודעה מוקדמת והצגת נתונים עובדתיים חדשים לגופים מייעצים. בנוסף, החלטת השר הושפעה מפסק הלכה של הרבנות הראשית, שבית המשפט הבהיר כי אין לו סמכות מחייבת על פקידי המדינה. השופט גם הזהיר מפני כניעה לטרור הרחוב והדגיש כי על ההחלטות להתחשב באמונות הציבור, במיוחד בנושאים רגישים, תוך חתירה לאיזון בין קידום המדע לאמונה. למרות הסכמתו להחלטה על מתן צו ביניים, ממלא מקום הנשיא כהן חלק על נימוקיו, וסבר כי השר יכול לשקול תסיסה ציבורית וכי נהלי ההתייעצות של המועצה לארכיאולוגיה היו נאותים. עם זאת, שני השופטים הדגישו את חומרת העניין ואת הצורך בגישה מאוזנת.