ע"א 625/66

תקציר

המקרה הנדון הוא ערעור על תאונת עבודה בו מעורבים המערער שנפגע בעת הפעלת מכונת ערבול בטון ושני משיבים: הקבלן הראשי, יצחק שטרית, וקבלן המשנה שהעסיק את המערער, נתן לוי. תביעת הנזיקין של המערערת נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בעילה של הפרת חובה חקוקה ורשלנות, אך גובה הפיצויים נקבע במקרה של ערעור מוצלח. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של המערער, בקובעו כי ידית ההצתה של מכונת הערבול היא חלק מסוכן שהיה צריך להיות מגודר על פי תקנות הבטיחות הרלוונטיות. בית המשפט מצא את שני המשיבים אחראים לגידור המכונה ולפיכך הפרו את חובתם החקוקה. בנוסף, בית המשפט קבע כי לוי התרשל בתחזוקת המכונה אך זיכה את שטרית מרשלנות. עוד נקבע בפסק הדין כי לא ניתן להטיל על לוי אחריות שילוחית לרשלנות של שטרית, בהיותם קבלנים עצמאיים. התקיימו כל שלושת התנאים להפעלת הכלל של res ipsa loquitur, ומאחר שלוי לא הביא ראיות להיעדר רשלנות, הוא היה אחראי. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת הרשלנות התורמת כנגד המערער. באשר לנזקים, הערכת פסק הדין הקודם בסך 24,000 ל"י לא נחשבה מופרזת ואושרה. בית המשפט פסק גם על חלוקת האחריות בין המשיבים, והטיל את עיקר האשמה על לוי (75%) וחלק קטן יותר על שטרית (25%). בסיכומו של דבר, התקבל הערעור, ושני המשיבים חויבו לפצות את המערערת ביחד ולחוד בסכום שנקבע, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין. בנוסף, הבהיר בית המשפט את חלוקת האחריות בין שני המשיבים.