ת"א 54473-12-17

תקציר

התובעת והנתבעת התקשרו בהסכם שותפות להקמת חברה לאולמות אירועים. בהמשך חתמו על הסכם השקעה, לפיו התובע ישקיע בחברה 2 מיליון שקל ויקבל 100 מניות, המהוות 45% ממניות החברה. התובע לא השקיע את מלוא הסכום בתוך 30 יום כפי שסוכם, אך הנתבעים המשיכו לדרוש ממנו השקעות נוספות ולא ראו בהסכם בטל. התובע טען כי הוא זכאי ל-45% ממניות החברה על פי הסכם ההשקעה וכי הנתבעים הפרו את זכויותיו כבעל מניות והפלו אותו לרעה. בית המשפט קבע כי הסכם ההשקעה לא פקע או בוטל כדין וכי התובעת זכאית ל-100 מניות, קרי אחזקה של 45% בחברה. בית המשפט קבע כי זכויותיו של התובע כבעל מניות נפגעו וכי היה אובדן אמון בין הצדדים, דבר המצדיק את הפרדת התובע מהנתבעים. בית המשפט הורה לנתבעים לרכוש את מניות התובעת תמורת 45% משווי החברה, שייקבעו על ידי מעריך שווי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. עד להשלמת ההפרדה נותרו הסעדים הזמניים הקיימים על כנם, ונאסר על הצדדים לבצע עסקאות כלשהן הנוגעות למניותיהם בחברה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 120,000 ₪.