בש"א 10771/06

תקציר

המועצה לענף הלולים עותרת להורות לפקיד הממונה להעביר כספים לכיסוי חובות החברה כלפיהם, שנגבו מהמגדלים כהיטלים, לפני חלוקתם לנושים אחרים. החברה, שנקלעה לקשיים כלכליים, מכרה את נכסיה ונמצאת כעת בהליכי פירוק זמניים. השאלה היא האם תביעת המועצה להיטלים הנגבים מטעמה קודמת לנושים המובטחים בשעבודים ספציפיים. בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות המועצה כי החברה פעלה כנאמן או כשלוחה, כי ההיטלים הוחזקו בנאמנות, או כי יש לה זכות עקיבות על תמורת המכירה. נפסק כי לא ניתן לפגוע בזכויות הקנייניות של הנושים המובטחים ללא הסכמתם, והעיקרון הכללי של שוויון בין נושים מחייב פרשנות מחמירה לכל הסדר המעדיף נושה אחד על פני אחרים. יתר על כן, הראיות אינן תומכות בקיומם של יחסי נאמנות או סוכנות, והמועצה נטלה על עצמה את הסיכון לחדלות פירעון של החברה או לאי העברת כספים. זכויות הנושים המובטחים בתמורת המכירה, שנבעו ממימוש הנכסים המשועבדים להם, גוברות על טענות המועצה. לפיכך הבקשה נדחית, והמועצה נדרשת לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים, בנק לאומי, בנק דיסקונט והנאמן.