תא"מ 10960-05-18

תקציר

בית המשפט החליט להיעתר לבקשת המבקש לבטל את פסק הדין שניתן שלא בפניו. הבקשה הוגשה בתוך 30 הימים הנדרשים לפי תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. המבקשת טענה כי לא קיבלה את החלטת בית המשפט, המהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט מצא כי המבקשת לא הביאה ראיות מספיקות להוכיח כי אכן לא קיבלה את ההחלטה. עם זאת, השופט פסק לטובת המבקש, והחליט כי יש לבטל את פסק הדין על בסיס הוראות הביטול שבשיקול דעת. פסק הדין הותנה בכך שהמבקש ישלם למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום. תוצאה זו מכירה בחשיבות החוקתית של הנגישות לערכאות תוך קידום יעילות וניהול תקין של הליכים משפטיים. השופטת הורתה על ביטול פסק הדין ואפשרה למבקשת את יומה בבית המשפט, שכן הסיבות להיעדרות ההגנה לא הצביעו על ביזיון או רשלנות בוטה והמשיבה זכאית לשמוע את טענותיה לגופן.