ע"א 238/53

תקציר

במקרה של אהרון כהן ובלה בוסליק נ' היועץ המשפטי לממשלה, עמד בית המשפט בפני מספר סוגיות מורכבות סביב תוקפם של נישואין שנערכו באופן פרטי בין כהן, "ספק כהן", לבין בוסליק, גרושה. המקרה התעורר לפני חקיקת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, אשר העניק לאחר מכן סמכות בלעדית בנושאים אלה לבתי הדין הרבניים. בדעת הרוב נקבע כי מאחר שבקשת הנישואין הוגשה לפני חקיקת החוק, נותרה לבית המשפט המחוזי סמכות שיפוט, גם לאחר כניסת החוק לתוקף. פסק הדין התייחס גם לשאלה האם הנישואין תקפים מבחינה משפטית. השופט זילברג, המייצג את דעת הרוב, סבר כי הנישואין תקפים על פי הדין העברי למרות הנסיבות האוסרות על כהן להינשא לגרושה, שכן "קידושין" עדיין יכול להתקיים במקרים של איסור. הוא נימק זאת בכך שלמרות שהטקס הפרטי אינו עומד בחוקי הדת, ביסודו של דבר, על פי הדין הישראלי המבוסס על הדין הדתי, על בית המשפט להכיר בנישואין. לעומת זאת, השופט חשין, בדעת מיעוט, טען כי אל לו לבית המשפט לסייע לאנשים שהפרו במכוון נורמות דתיות לקבל הכרה משפטית בנישואיהם. הוא סבר כי חוק השיפוט החדש מבטל את סמכותו של בית המשפט האזרחי לפסוק בנושא. ככלל, בעוד בית המשפט דן בשינויים שיפוטיים ובנבכי הדין הדתי, הערעור התקבל, ואישר את הנישואין השנויים במחלוקת, שנתפסו כחוקיים למרות התנגדותם למנהגים דתיים ומוסריים סטנדרטיים.