תפ"ח 1158/09

תקציר

הנאשם, אדוארד שימנוב, הורשע בריבוי עבירות מין בשכן קטין שהיה בן 9 בתחילת ההתעללות. האירועים התרחשו בין השנים 1999 ל-2000 וכללו מעשה סדום, אונס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, ניסיון אונס, ניסיון למעשה סדום והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. באירוע הראשון ניצל שימנוב את פגיעותה של הקטינה כתוצאה ממעצרו של אביה ונגע בה באופן בלתי הולם תוך שהוא מכריח אותה לשבת על ברכיו. באירוע השני הוא הסיע אותה למקום מבודד, ניסה לחדור אליה וביצע בה מין אוראלי שלא בהסכמה. האירוע החמור ביותר היה של שימנוב שאילץ את הקטינה להיכנס לביתו, איים עליה באקדח ובאזיקים וכפה עליה לבצע בו מין אוראלי. חייה של הקורבן הושפעו עמוקות מהטראומה, והשפיעו על בריאותה הנפשית, על קשריה החברתיים ועל עיסוקיה האקדמיים. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות, והדגיש את הצורך בהרתעה ובהגנה על קטינים כאנשים הפגיעים ביותר בחברה. היא לקחה בחשבון את חוסר האמפתיה של שימנוב לקורבן, היעדר חרטה והכחשת אשמה, כמו גם את עברו הפלילי הנקי, שירותו הצבאי והתנדבותו. עם זאת, בית המשפט ציין גם כי שימנוב בזבז משאבים משפטיים בכך שאילץ את הקורבן להעיד ולנהל משפט מלא מבלי להודות באשמה. כתוצאה מכך נגזרו עליו 14 שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל לקורבן. השופטים הדגישו את הצורך בעונש גלוי ומרתיע, והגיעו למסקנה כי חומרת העבירות עולה על כל הנסיבות המקלות. לשימנוב יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום.