ת"א 13349-08-17

תקציר

התובע והנתבע רכשו כל אחד חלקות קרקע סמוכות מאותו מוכר, אסייג, כאשר שתי החלקות מכילות מבנים. הייתה חומה בין שני הנכסים. התובעת תבעה את הנתבעת בגין פגיעה בזכויותיה הרכושיות, וביקשה להסיר את ידו של הנתבע וסעד כספי. הנתבעת טענה כי תביעתה של התובעת התיישנה וכי היא רכשה את המבנה בחלקה, לרבות החלק שפלש למקרקעי התובעת. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה לנתבעת לפנות את השטח שבמחלוקת ולשלם 118,462 ₪ דמי שימוש. נמצא כי טענת הנתבעת כי רכשה את הבניין, לרבות החלק במקרקעין של התובעת, אינה נתמכת בחוזה המכר. למרות שהצדדים לא היו מודעים להסגת הגבול, היה עליהם לדעת על כך, ולהפוך את החזקתו של הנתבע בשטח לרשלנות. כך, בית המשפט פטר חלקית את הנתבעת מדמי שימוש עבור התקופה שקדמה לידיעתו של התובע על הסגת הגבול. יתר על כן, בית המשפט הטיל על אסייג, המוכרת, את האחריות לשיפוי הנתבעת בגין הסכומים שחויבה לשלם לתובע, שכן הוא לא גילה את מצב הדברים האמיתי הן לתובע והן לנתבע. לפיכך, היה על אסייג לשאת במלוא הנטל הכלכלי שהוטל על הנתבע. פסק הדין גם חייב את הנתבעת לפנות את השטח שבמחלוקת ולשלם את הוצאות המשפט של התובעת, וכן לשפות אותה בגין הסכומים ששולמו על פי פסק הדין. לצדדים השלישיים ניתנו 30 יום לשלם סכומים אלה לנתבע, עם קנסות על איחור בתשלום.