ב"פ 62/17

תקציר

בית הדין המשמעתי זיכה עורך דין מכל התלונות שיוחסו לו מחמת ספק סביר. המתלונן טען כי עורך הדין לא החזיר פיקדון בסך 5,000 ₪ לאחר שעסקת מקרקעין נפלה, דבר העולה כדי הפרת חובת אמונים, התנהגות שאינה הולמת בעל מקצוע ואי שמירה על כבוד המקצוע. בית המשפט אמנם הכיר בכך שעורך הדין אכן לא החזיר את הכסף, אך מצא כי הראיות אינן תומכות בטענה כי המתלונן הוא לקוחו של עורך הדין, וכי עורך הדין פעל במרמה או באופן מחפיר. יתר על כן, בית המשפט קיבל את הסברו של עורך הדין כי הכסף הועבר לצד שלישי, וכי הוא היה מוכן להחזיר את מלוא הסכום עם היוודע דבר התלונה. גם היעדר הסכם בכתב לגבי הפיקדון פעל לטובתו של עורך הדין. בסופו של דבר, בית הדין קבע כי אי החזרת הכספים, יחד עם ניהול רישום לקוי, אינם מהווים עבירת משמעת. עורך הדין זוכה גם מאשמת אי מענה לתלונה, שכן בית המשפט מצא את טענתו כי לא קיבל אותה אמינה, והוא הגיש תגובה בכתב מיד עם קבלת הזימון.