ת"א 30916-01-14

תקציר

המחלוקת נסובה סביב ארבע שאלות הנוגעות למתן שירותים משפטיים: שכר טרחה שוטף עבור יוני ויולי 2013, תקופת הודעה מוקדמת, דמי הכנה לתביעה ואופי השירותים הנוגעים להסכמים עם קבלני משנה. השופט פסק לטובת התובע בשלוש השאלות הראשונות. הסכם הריטיינר, אף שהיה בתוקף עד אפריל 2013, הוארך בהתנהלות שני הצדדים, שהמשיכו לפעול על פי הוראותיו. מכאן, שהנתבעת לא מסרה את ההודעה המוקדמת הנדרשת של 60 יום ועליה לפצות את התובע בגין תקופת ההודעה המוקדמת. התובע זכאי גם לתשלום עבור הכנת התביעה, שכן הנתבעת לא הוכיחה כי הורתה לו להפסיק לעבוד עליה או כי שילמה לו בגינו. באשר לאופי השירותים להסכמים עם קבלני המשנה, פסק השופט לטובת הנתבעת. ההסכמים נופלים תחת הקטגוריה של שירותים שוטפים כהגדרתם בהסכם הריטיינר, בגינו התובע כבר קיבל פיצוי חודשי. תביעת התובעת לתשלום נוסף בגין שירותים אלה נדחית משום שכוונת הצדדים, כפי שהיא משתקפת בהסכם ובהתנהלותם, מלמדת כי שירותים אלה כלולים בשירותים השוטפים. לפיכך, התובעת אינה זכאית לתשלומים מיוחדים עבור שירותים אלה. בסך הכל נפסק לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 7,185 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מחודש יולי 2013. כל צד יישא בעלויות שלו.