ע"א 1005/05

תקציר

עניינו של הערעור בחלוקת האחריות לחובות חברה לבנק בין שני בעלי מניות, מערער שהחזיק ב-40% מהמניות, ומשיב שהחזיק ב-60% הנותרים. החוב נצבר בבעלות משותפת של החברה ושני בעלי המניות העמידו ערבויות אישיות וביטחונות לבנק. המערער טען כי יש לחלק את החבות שווה בשווה בין השניים, אולם בית משפט קמא דחה טענה זו וקבע כי המערער הסתיר את העובדה שגרושתו, שהייתה אף היא ערבה, חתמה על ערבויות לחוב החברה. ערבותה של האישה לשעבר הייתה בלתי מוגבלת ואילו ערבותו של אביו של המשיב הייתה מוגבלת. בית המשפט קבע כי העובדות הרלוונטיות אינן נסתרות וכי יש להחיל את חזקת השוויון לפי סעיף 56(א) לחוק החוזים. כך, שתי קבוצות הערבים – המערער וגרושתו, והמשיב ואביו המנוח – צריכות לשאת בחוב בחלקים שווים. לאחר ששקל את התשלומים ששילם כל אחד מהצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי על המשיב לשלם למערערת 62,866 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיום 15.5.99, וכן 20,000 ש"ח הוצאות כפולות. השופט ר' סוקול והנשיא ש' ברלינר הסכימו עם פסק הדין. השופט ברלינר ציין כי ניתן לחלק את החוב גם לפי היקף ההשקעה בחברה והזכאות לרווח, כך שהמשיבים יישאו ב-60% מהחוב והמערערת ב-40%. עם זאת, ההחלטה הסופית הייתה לקבל את הערעור ולחלק את האחריות לחלקים שווים.