ת"צ 10192-02-11

תקציר

המבקשת ביקשה אישור להגשת תובענה ייצוגית נגד המשיב להשבת דמי שמירה שנגבו שלא כדין. המשיב טען לחדלות פירעון סטטוטורית עקב שינוי חקיקה שהכשיר את גביית האגרות לאחר הגשת הבקשה. בית המשפט האריך את התקופה להגשת הודעת פיטורין למשיב וקבע כי שינוי החקיקה אינו מהווה הודעת סיום תקפה. בית המשפט פירש את החוק כך שיחייב הפסקה מוחלטת של הגבייה גם ממי שטרם שילם, כדי למנוע יצירת חברים חדשים לתביעה הייצוגית ויצירת אי שוויון בין המשלמים. מאחר שהמשיבה המשיכה לגבות חובות עבר, לא ניתן היה לראות בה כמי שהפסיקה את הגבייה כנדרש בחוק. השופטת הדגישה כי פסיקתם אינה סותרת פסיקות קודמות בנושא וקיבלה את טענת המבקש כי הודעת סיום צריכה לחול על חובות שטרם נגבו. למשיבה ניתן מועד מורחב למתן הודעת סיום תקפה.