ע"א 511/89

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על תשלום דמי שימוש בקרקע על ידי חברת תעופה פרטית, המערערת, שפעלה משדה התעופה הרצליה. המערערת תפסה מקרקעין של מינהל מקרקעי ישראל ללא הסכם שכירות או שכירות ובנתה על הנכס האנגרים ומשרדים. בשנת 1978 הוקמה המשיבה, רשות שדות התעופה, שלקחה על עצמה את ניהול שדות התעופה במדינה, לרבות הרצליה. הרשות דרשה תשלום דמי שימוש מהמערערת, שסירבה בנימוק שתיאמה את נוכחותה בקרקע עם מינהל התעופה האזרחית וכן טענה כי עליה לשלם אגרות רק החל מהמועד שבו הועברה הקרקע באופן פורמלי לרשות בשנת 1983. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הרשות והורה למערערת לערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע, כי על המערערת מוטלת החובה לשלם דמי שימוש מראשית עיסוקה, ללא קשר להסכמים פורמאליים כלשהם. עוד נקבע כי למשיבה זכות לגבות אגרות אלה, אשר חושבו על בסיס החזקתה הבלעדית של המערערת במקרקעין, וכי המערערת לא הייתה זכאית להחזר השקעותיה עד לפינוי המקום. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיה הפרוצדורליות של המערערת ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין היעדר טענת חזקה ייחודית. לבסוף קבע בית המשפט העליון כי המשיב זכאי לשכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪.