ת"פ 3152/04

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות, בהן הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, בגין תאונת דרכים קטלנית שאירעה בעת שנהג תחת השפעת אלכוהול. נמצא כי הוא נהג בפזיזות במהירות של 108 קמ"ש באזור של 60 קמ"ש, מה שגרם למותה של חברתו, זוהר בוימל, ולפציעות שלו ושל שני נוסעים. הפרקליטות טענה לעונש חמור בשל שכיחות תאונות הדרכים, והדגישה את הצורך בהרתעה. ההגנה הדגישה את תכונותיו החיוביות של הנאשם וביקשה להקל בעונשו, תוך ציון עברו התעבורתי הנקי והעובדה שכבר נענש בתאונה. השופט עודד גרשון הכיר בתכונותיו החיוביות של הנאשם, אך הדגיש את פזיזות מעשיו, המצדיקים מסר ברור לציבור בדבר הסכנות הטמונות בנהיגה בשכרות ובהתנהגות חסרת אחריות מאחורי ההגה. גזר הדין כלל עונש של חמש שנות מאסר, עם שלוש שנות מאסר לריצוי ושנתיים על תנאי, 15 שנות פסילה מנהיגה וללא קנס נוסף או פיצויים. ביצוע גזר הדין התעכב כדי לאפשר לנאשם לערער. השופט הדגיש את הצורך להיאבק ב"נגע" תאונות הדרכים וקבע כי רק עונש חמור יכול לשמש כגורם מרתיע, ללא נסיבות חריגות המצדיקות הקלה.