סע"ש 5245-06-19

תקציר

בין איגוד האתלטיקה הישראלי לבין מר אורן בוקשטיין הייתה מחלוקת בנוגע לטיב יחסי העבודה ביניהם. מר בוקשטיין טען כי הוא עובד האגודה ולכן זכאי לזכויות עובדים והטבות כגון הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין. מנגד, האגודה טענה כי מר בוקשטיין היה קבלן בחלק ממערכת היחסים ביניהם ולכן אינו זכאי להטבות האמורות. בית הדין בחן מדדים שונים לקביעת מהות יחסי העבודה, ובהם מבחן השילוב (חיובי ושלילי), קשר אישי, כפיפות, אספקת כלים, תלות כלכלית, הצגה בפני גורמים חיצוניים, בלעדיות הקשר, רציפות הקשר ומבחני משנה כגון שירות אישי, הכוח להעסיק ולפטר וכיצד ראו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם. בית המשפט שקל גם מבחני עזר הנוגעים לתלות כלכלית, בלעדיות, שירות אישי, אמצעי תשלום, כפיפות ופיקוח, ותפיסת היחסים על ידי הצדדים. בית הדין קבע כי מר בוקשטיין היה עובד במשך כל תקופת יחסיו עם העמותה, לרבות תקופת ההתקשרות. ככזה, הוא היה זכאי להטבות מסוימות לעובדים. השכר הקובע בגין זכויותיו של מר בוקשטיין נמצא על 9,250 ₪ עבור תקופת העסקתו כשכיר, ואילו זכויותיו לתקופת ההתקשרות יחושבו בהתאם לתמורה החוזית שקיבל כעצמאי. האגודה חויבה לשלם למר בוקשטיין 8,440 ₪ עבור פדיון חופשה שנתית, 8,671 ₪ עבור דמי הבראה, 53,905 ₪ עבור פיצויי פיטורים, 10,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, 5,000 ₪ בגין המצאת תלושי שכר לא חוקיים ו-24,246 ₪ עבור הפרשות לפנסיה. בנוסף, היה על הצדדים לחשב גמול שעות נוספות עבור תקופת העסקתו של מר בוקשטיין בתוך 30 יום. כמו כן נדרשה האגודה לכסות את הוצאותיו של מר בוקשטיין בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.