ע"א 56/67

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך על החזקה בדירה. המשיב חב למערערת חוב, שהוביל לכך שהוטל עיקול על הדירה ששכרו ממינהל מקרקעי ישראל. מונה כונס נכסים למכירת הדירה, והוסכם כי המערערת תרכוש את זכויות השכירות בדירה המאוכלסת במקום החוב. עם זאת, בהמשך טענו המערערים כי רכשו את הדירה כפנויה, וביקשו לפנות את המשיב. בית המשפט פסק נגד המערערים, בקובעו כי הם רכשו את הדירה כפי שאוכלסה וכי המשיב זכאי להישאר בחזקתו. פסק הדין התבסס על מספר נקודות מרכזיות: הסכמת המערערת לרכוש את הדירה כתפוסה, אי תחולתן של הוראות חוק מסוימות כפי שנטענו על ידי המערערת, ופרשנות הדירה כ"תפוסה ומוחזקת על ידי דייר מוגן". יתר על כן, החזקה של המשיב נמצאה כמורשית, והתמורה בגין היתר זה עמדה בעינה, כלומר לא ניתן היה לבטלה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שהוא מסכים עם נימוקי הערכאות הנמוכות יותר ומדגיש כי זכויותיו של המערער מוגבלות לאלה של דייר מוגן. פסק דין זה הבהיר את הזכויות וההגנות המוקנות לדיירים במצבים דומים על פי הדין הישראלי.