תא"ק 6935-09-11

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב חוזה לגביית חובות שנחתם בין חברה בשם Bitsurit לבין עיריית קלנסואה. החוזה כלל הסכמה על האגרות שתשלם העירייה לביצורית עבור שירותיה. במהלך ההתקשרות התגלעו מספר חילוקי דעות בנוגע לפרשנות סעיפי שכר הטרחה בין הצדדים, מה שהוביל את ביטסורית להגיש תביעה נגד העירייה. השאלה העיקרית שהיה על בית המשפט להכריע בה הייתה איזה מסמך מהווה הסכם לגבי שכר הטרחה - חוזה ההתקשרות או הצעת מחיר נפרדת. ביטסורית טענה כי הצעת המחיר נחתמה בטעות ואין לראות בה מחייבת. עם זאת, השופטת בחנה ביסודיות את המסמכים ואת עדויות העדים והגיעה למסקנה כי הצעת המחיר אכן הייתה נספח מחייב לחוזה, שנחתם על ידי שני הצדדים. מחלוקת נוספת בנוגע לפרשנות החוזה הייתה סוגיית דמי הבונוס. בהצעת המחיר צוין כי ביטסוריט תהיה זכאית לעמלת בונוס אם תשיג יעד גבייה מסוים בתוך תקופה מוגדרת. הצדדים לא הסכימו על אמצעי התשלום שיש לקחת בחשבון בעת חישוב יעד הגבייה ולפיכך עמלת הבונוס. בית המשפט קיבל את טענת ביטסוריט כי יש לחשב את היעד על בסיס כל אמצעי התשלום, למעט שיקים מועתקים. השופט חישב גם את הסכום המדויק של דמי הבונוס, שיצאו 95,976 שקל בתוספת מע"מ. התיק עסק גם במספר סכסוכים נוספים הנוגעים לרכיבים שונים של האגרות, כגון הוצאות אכיפה, מחיקת חובות ותשלומים נוספים. השופטת בחנה כל אחת מהמחלוקות הללו ונתנה פסקי דין על סמך הראיות והעדויות שהוצגו. בסופו של דבר הורה בית המשפט לעיריית קלנסווה לשלם לביטסורית סך של 285,146.4 ש"ח, בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום הגשת התביעה. כמו כן חויבה העירייה לפצות את ביטסורית בגין הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין, שהופחתו בשל אופייה המופרז של התביעה.