תלה"מ 2621-12-22

תקציר

נראה כי פסק דין זה סובב סביב סכסוך הורי המוביל למצב של ניכור הורי. השופט, ארז שני, פותח בביטול טענת האב לניכור הורי וקובע כי המצב הנוכחי אינו מהווה מקרה כזה. לאחר מכן מספק השופט הערכה של הנסיבות, ומגדיר את התנהגותו של האב כחסרת פרופורציה ובגרות. הם מציינים כי קיימים שלושה הליכי אי.טי מתמשכים ביוזמת שני ההורים וכי דרישותיו ומעשיו של האב כלפי בתו תורמים לניכור. השופט מדגיש מקרה שבו האב שטף את ידיה של בתו באקונומיקה כדוגמה לחוסר יכולתו לטפל בענייניה של הבת, והצדיק את הרחקתה של הבת ממנו. גם התנהלותה של האם אינה משביעת רצון, שכן היא לא עזבה את הבית המשותף למרות הבטחות קודמות לעשות כן. השופטת מביעה דאגה מכך ששני ההורים אינם שמים את טובת ילדיהם בראש סדר העדיפויות ומורה על מינוי אפוטרופוס לקטינים. בנוסף, מונתה מומחית, ד"ר ענבל קיבנסון-בראון, לשיפור הקשר בין האב לבנותיו, בתנאי שלפחות הורה אחד יעזוב את הדירה המשותפת. השופט גם מורה לאב לשאת ברוב הוצאות המומחה. פסק הדין מחייב את הצדדים להמשיך בטיפול "נתיבים להורות" וקובע מועד להמשך. לבסוף, האב נדרש לכסות את הוצאות האם בגין הגשת בקשה בניגוד להנחיות מפורשות, והשופט מתיר לפרסם את ההחלטה ללא פרטים מזהים.