סע"ש 32243-06-18

תקציר

התובע, עובד הנתבעים, הגיש נגדם תביעה בגין אי העברת הפרשותיו לפנסיה לקרן המתאימה, וכן תביעות נוספות הקשורות לעבודה. הנתבעים טענו כי התנהלות התובעת הייתה במרמה וכי הוגשו שתי תביעות זהות. בית הדין הורה לתובעת להמשיך בתביעה אחת בלבד ודחה את הנתבעת מס' 2, שכן מעסיקה של התובעת היה הנתבע מס' 1. בית המשפט פסק לטובת התובעת, קבע כי הנתבעת מס' 1 אכן לא העבירה את ההפרשות לפנסיה, והורה לה לשלם לתובעת סך של 136,571 ₪, צמוד לאינפלציה ובריבית החל מיום 1.9.2013. בנוסף, בית הדין חייב את הנתבעת מס' 1 לשלם 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת לתובע על תנאי העבודה. בית המשפט הרים חלקית את מסך ההתאגדות והטיל על הנתבעת 3 אחריות אישית לסכומים שנוכו משכרה של התובעת שלא הועברו לתעודתם, וכן לחלק המעסיק שלא הופקד. סכום זה הסתכם ב-46,249 שקל, גם הוא צמוד לאינפלציה ועם ריבית. יתר התביעות נדחו, לרבות התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש, שכן בית המשפט לא מצא את הנסיבות המצדיקות פיצוי כזה. לתובע נפסקו הוצאות משפט בסך 12,000 ₪, בנוסף להוצאות שנפסקו במהלך ההליך. לנתבעים ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין, עם אפשרות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.