ע"א 179/73

תקציר

חברת הביטוח סירבה לפצות את בעל חנות הבגדים המשיב בגין גניבות שביצע שומר לילה, בטענה כי היא אינה אחראית להפסדים שנגרמו על ידי אדם בשירות בעל החנות וכי הגניבות לא בוצעו ב"כוח ובאלימות". בעל החנות טען כי השומר הועסק על ידי חברת שמירה ולא היה משרתו, וכי הגניבות בוצעו ב"כוח ובאלימות". בית המשפט המחוזי פסק לטובת בעל החנות, אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה. בית המשפט העליון קבע כי השומר לא היה משרתו של בעל החנות, שכן לא התקיימו ביניהם יחסים חוזיים. עוד קבע בית המשפט כי יש לפרש את הביטוי "כניסה בפועל בכוח ובאלימות" לפוליסת הביטוח על פי הפסיקה האנגלית בנושא. לפי מקרים אלה, אופי הפעולה – ולא כמות הכוח – קובע אם הכניסה היא כפויה ואלימה. כניסה היא כפויה ואלימה אם היא מתבצעת באופן חריג ובלתי מקובל, אך פתיחת מנעול עם מפתח, אפילו ניחוש מזל, היא פעולה נורמלית ומקובלת. לפיכך, חברת הביטוח לא הייתה אחראית לגניבות שביצע השומר, שכן הן לא כללו "כניסה בפועל בכוח ובאלימות". השופט ברנזון חלק על כך, וטען כי הפסיקה האנגלית אינה צריכה להיות מחייבת, וכי יש להתחשב בכוונת הצדדים בעת פרשנות המדיניות. לדעתו, הכניסה במקרה זה הייתה חריגה ובלתי מתקבלת על הדעת, וחברת הביטוח הייתה אחראית.