ו"ע 11884-07-21

תקציר

המשיבה פרסמה הודעה על הפקעת מקרקעי המערערת לצרכי ציבור בשנת 2012, אך המערערת טענה כי לא נודע לה. בשנת 2021 פנתה המערערת למשיב בבקשה לתבוע פיצויים בגין ההפקעה, אך נדחתה מחמת התיישנות. המשיב טען כי תקופת ההתיישנות בת שבע השנים החלה עם תפיסת הקרקע בשנת 2014, ואילו המערערת טענה כי יש לספור אותה מ-90 יום לאחר התפיסה. הוועדה מצאה כי ראיות המשיב, לרבות יומני עבודה ומסמכים נוספים, הוכיחו כי תפס חזקה במקרקעין בשנת 2014. עוד נקבע כי פרשנותו של המערער לחוק הרלוונטי אינה נכונה וכי תקופת ההתיישנות החלה במועד בו תפס המשיב את החזקה. עוד ציינה הוועדה כי המערערת ידעה על ההפקעה בשנת 2018 אך לא יצרה קשר עם המשיב עד שנת 2021. לפיכך, הערעור נדחה מחמת התיישנות, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.