עת"מ 75/10

תקציר

בית המשפט לא מצא עילה משפטית להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדחות הצעה לפיתוח מקרקעין. העותר טען כי החלטת הוועדה פגומה, אך בית המשפט קבע אחרת. החלטת הוועדה שלא לאשר את התכנית התבססה על שיקולים תכנוניים סבירים, כגון אי התאמת השימושים והבנייה המוצעים לתמ"א 35 ולתמ"א 2/9. האחרונה סיווגה את הקרקע המדוברת כשטח מוגן, והוועדה נאלצה לפעול על פי תכניות אלה, שהיו היררכיות לתכנית המוצעת. הוועדה שקלה באופן סביר גם את קרבתם של יישובי מורן וראמה למקרקעין וביקשה לשמור על השטחים הפתוחים ולמזער את הפגיעה בערכי הטבע. לא היה מקום לטענת העותר כי הוועדה לא דנה בכל הסוגיות הרלוונטיות, שכן הדיון בבקשה לעיון חוזר התמקד בטענות חברי הוועדה, ולא נפגעה זכותו של העותר לטעון בפני הוועדה. זאת ועוד, העותר לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי לא היה מקום להחיל במקרה זה את תמ"א 35. ככלל, החלטת הוועדה הייתה סבירה והתקבלה כדין, והעתירה נדחתה. העותר חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.