ת"א 2675/06

תקציר

נסוב התיק סביב גביית "דמי טיפול" על ידי לאומי קארד בע"מ (המשיבה) ממחזיקי כרטיס האשראי שלה. המבקשים, שהם לקוחות לשעבר של לאומי קארד, טוענים כי החברה גבתה מהם עמלה זו שלא כדין. לטענתם, את העמלה, הנגבית מדי חודש, יש לגבות באופן יחסי רק עבור התקופה שבה הלקוח מחזיק בכרטיס. עוד טוענים המבקשים כי שכר הטרחה מטעה ונגבה בחוסר תום לב, תוך הפרת ההסכם בין החברה ללקוחותיה. הם מבקשים החזר של העמלות שנגבו לכאורה שלא כדין. עם זאת, השופט פסק נגד המבקשים בכל הסעיפים. בפסק הדין נכתב כי דמי הטיפול מוסברים היטב במסמכי ההתקשרות כחיוב חודשי, החל מהיום הראשון בו הלקוח מקבל את הכרטיס. יתר על כן, אופי העמלה הוא כזה שהוא מכסה עלויות תפעול כלליות, כגון הפקת דוחות ושירות לקוחות, שאינן תלויות בתקופת הבעלות בכרטיס. עוד ציינה השופטת כי המבקשים לא הביאו כל ראיה להטעיה או הסתמכות על הודעות החברה בנוגע לשכר הטרחה. בנוסף, השופטת ציינה כי עילת התביעה של המבקשים אינה נתמכת בביטול דמי הטיפול לאחרונה על ידי נגיד בנק ישראל, שאירע עקב תיקון בחוק. לבסוף, השופט הורה למבקשים לפצות את המשיב בגין ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין שנגרמו לו במסגרת התובענה הייצוגית, בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, בשל חוסר ההצדקה בטענות המבקשים.