ת"א 29248-09-16

תקציר

השופט קיבל את טענת התובע כנגד הנתבעים לפנותם מהמקרקעין המדוברים. התובעת הצליחה להוכיח את בעלותה בקרקע, בעוד הנתבעים לא הביאו ראיות לזכויות או תביעות כלשהן במקרקעין. כמו כן, לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כל קשר מתמשך או הרשאה לביצוע פעילות כלשהי במקרקעין, לרבות עבודות שיקום. השופט הסתמך רבות על מסמך חתום על ידי אחד הנתבעים, בו ויתר במפורש על כל זכות או תביעה על הקרקע, והכפיש את ניסיונותיהם לחזור בהם. בנוסף, מספר החלטות של בית המשפט הנוגעות להחזקה ולשימוש בקרקע תמכו בעמדת התובע. השופט הדגיש כי ניתן להתייחס לטענות הנתבעים בנוגע לנזקים כספיים בהליך נפרד, אך אין בהן כדי להשפיע על פסק הדין הנוכחי. נוכח חוסר ההצדקה בטענות הנתבעים וזכויות הבעלות המבוססות של התובע, נתן השופט את צו הפינוי מבלי להתנות אותו בעבודות שיקום כלשהן. הנתבעים חויבו להתפנות ולהשיב את הקרקע לתובע בתוך 30 יום, כשהם נושאים בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.