בג"צ 4681/97

תקציר

החלטת ועדת השחרורים לשחרר אסיר שהורשע ברישיון בעבירות ביטחון חמורות התקבלה בטרם עת ולכן היא בלתי סבירה ופסולה. שיקולי הוועדה בדבר המסוכנות הנשקפת מהאסיר לציבור וסיכויי שיקומו תלויים בזמן ובהקשר, ויש לבחון אותם בסמוך למועד שחרורו. בהחלטתו תשעה חודשים לפני מועד השחרור המיועד, לא הצליח הדירקטוריון לבסס את החלטתו על בסיס עובדתי ראוי, ופעל בניגוד להיגיון ולעקרונות המשפט המנהלי. זאת ועוד, סמכותה של הוועדה להחליט על שחרורו של אסיר ברישיון מחייבת אותה לפעול "במהירות הראויה", לא יאוחר ולא מוקדם מהראוי, כאמור בסעיף 11 לחוק הפרשנות. במקרה זה, החלטת הוועדה לשחרר את האסיר תשעה חודשים מוקדם יותר התקבלה בטרם עת ולכן יש לבטלה. אין צורך לדון לגופה של החלטת הדירקטוריון, אם כי בית המשפט מצא טעם רב בטיעוני היועץ המשפטי לממשלה בנקודה זו.