ו"ע 270/04

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור וקובע כי יש לבחון את זכאותו של המערער לגמול הכרחי לפי סעיף 7(א) לחוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. בחינה זו צריכה לקבוע האם המערער זכאי לפיצויים הנדרשים כמפורט בחוק, ורק אם אינו עומד בקריטריונים אלה הוא זכאי לפיצוי פרישה מוקדמת. ההחלטה מתבססת על בחינת ההיסטוריה החקיקתית של הסעיפים הרלוונטיים בחוק הנכות, ממנה עולה כי כוונת המחוקק הייתה לשפר את מצבם של הנכים ולא לגרוע מקצבתם. את הדיון והתיקון לחוק בעקבותיו יזמה עמותת נכי צה"ל, במטרה לשפר את זכויותיהם של נכי צה"ל. בית המשפט מפרש את החוק כמעניק לנכים שהגיעו למצב של מצוקה, ומגיע להם, את הפיצוי הדרוש ולא קצבת פרישה מוקדמת, גם אם הם מקבלים פיצוי בגין פרישה מוקדמת. החלטה זו נתפסת כמעודדת את שיקום הנכים, מבטיחה להם רשת ביטחון ולא ייענשו על מאמציהם להשתקם ולהיות עצמאיים. המשיב חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המערער, ולשני הצדדים מוקנית זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.