רע"א 51119-05-16

תקציר

הערעור נסוב בעיקרו סביב הדרך הראויה לפירוק שיתוף במקרקעין, בעקבות סכסוך בין שותפים. המבקשים ביקשו לפרק את השותפות באמצעות רישום בית משותף, ואילו המשיבים העדיפו פירוק בדרך של חלוקה בעין, על בסיס תכנית חלוקה. בית המשפט קמא פסק לטובת האחרון, החלטה שאושרה על ידי השופט היושב בדין, עם כמה שינויים. השופט נתן רשות ערעור ושקל את הבקשה כערעור. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי עצם הגשת התביעה וביטולו של הסכם השיתוף לאחר מכן אינם מהווים חוסר תום לב. כמו כן, הדגישה השופטת כי יש להתחשב בזכויות הקניין של המבקשים, שכן המשך ההגבלות המפורטות בהסכם השיתוף יפגע בזכויותיהם הקנייניות. השופטת פירשה את הסכם השיתוף, תוך התחשבות בנסיבות ובכוונות הצדדים, והגיעה למסקנה כי שיטת הפירוק המועדפת על השותפים היא בדרך של חלוקה בעין, כמפורט בהסכם. עם זאת, השופטת הורתה לבחון את תכנית החלוקה ולשנות אותה כך שתתאים לתקנות התכנון העדכניות, ובכך להבטיח את יכולתם של המבקשים לפתח את הקרקע ללא הגבלה מיותרת. בנוסף, הורה השופט לבית המשפט קמא למנות מומחה שיעריך אם יש צורך בתשלומי איזון ויקבע את שיעורם. השופט דחה את הערעור העיקרי אך קיבל אותו בסוגיה המצומצמת של שינוי תכנית החלוקה והבהרת הוצאות. הוחלט כי התיק יחזור לבית המשפט קמא להמשך טיפול בהתאם להנחיית השופט.